מלכים א, פרק א׳, פסוק ל״ג

דוד מתכנן את טקס ההכתרה של שלמה כמפגן פומבי של סמכות ויציבות אל מול המרד של אדוניהו. הוא מצווה על נאמניו לקחת את עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם, שהם למעשה שומרי ראשו המובחרים של דוד עצמו, כדי להדגיש את התמיכה המוחלטת של הצבא ביורש. ההוראה להרכיב את שלמה עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, שהיא הכלאה של סוס וחמור, נועדה לסמל את חוקיות ההמלכה שכן חל איסור לרכוב על בהמת המלך, וכן לרמוז על אופייה השלו והבטוח של מלכותו העתידית. לבסוף, דוד מורה להוריד את שלמה אֶל גִּחוֹן, הוא מעיין השילוח, מפני שמשיחת מלך על גבי מי מעיין זורמים משמשת סגולה למלכות יציבה ומתמשכת.