תארו לעצמכם מלך אדיר וחזק, שאחרי שנים רבות של מלחמות והנהגה, הופך לאדם מבוגר וחלש שסובל מקור. כדי לעזור לדוד המלך, הביאו אליו נערה שתפקידה היה להיות סֹכֶנֶת. הכוונה היא לא למישהי ששומרת על כסף או אוצרות, אלא לעוזרת שדואגת לחמם את המלך ונמצאת קרובה אליו מאוד כדי להקל עליו. המילה וַתְּשָׁרְתֵהוּ מתארת בדיוק את העזרה הזו של חימום גופו של המלך.
למרות הקרבה הגדולה ביניהם, הכתוב מדגיש כי המלך לֹא יְדָעָהּ, כלומר, הוא לא התחתן איתה ולא הפך אותה לאשתו. היו לכך כמה סיבות. ראשית, דוד כבר היה מבוגר וחלש. שנית, התורה קובעת שלמלך מותר לשאת עד שמונה עשרה נשים, ולדוד המלך כבר היה בדיוק את המספר הזה, כך שמבחינת ההלכה אסור היה לו לשאת אישה נוספת.
המצב המיוחד הזה, שבו הנערה קרובה למלך אך אינה אשתו, יצר בלבול בחצר המלוכה. בנו של דוד, אדוניהו, ראה זאת וחשב בטעות שדוד מעניש את עצמו ושהוא כבר אינו שולט בעניינים. הטעות הזו גרמה לאדוניהו לחשוב שהוא יכול למרוד ולקחת את הכתר במקום אחיו שלמה. ברגע שדוד המלך הבין מה קורה, הוא פעל מיד כדי לתקן את הטעות, הראה לכולם שהמשפחה שלו נוהגת כראוי, והוכיח ששלמה הוא המלך החוקי שימשיך את דרכו.