מלכים א, פרק א׳, פסוק מ״א

נסו לדמיין שאתם יושבים בסעודה חשובה, ולפתע מבחוץ עולה רעש חזק שקוטע את הכול. זה בדיוק מה שקרה בסוף המשתה של אדוניהו. קולות השמחה מההכתרה של שלמה בירושלים מגיעים עד אליהם. הַקְּרֻאִים, שהם האנשים שהוזמנו לסעודה, שומעים את הרעש בדיוק כאשר וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל, כלומר ברגע שבו סיימו את הארוחה. אדוניהו והאורחים שלו שומעים את ההמולה, אבל מכיוון שהם לא אנשי צבא, הם לא מבינים את המשמעות וממשיכים בשלהם. לעומתם, יואב בן צרויה הוא שר צבא חכם ומנוסה, והתגובה שלו שונה לגמרי. מתוך כל הרעש, יואב שם לב במיוחד אל קוֹל הַשּׁוֹפָר. הוא יודע ששופר לא נשמע סתם כך, ומיד מפסיק לאכול כדי לבדוק אם זו קריאה למלחמה. כשהוא שומע גם את הרעש של האנשים, הוא מבין שקרה אירוע שלטוני גדול. לכן יואב שואל מיד: מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה. המילה הַקִּרְיָה פירושה העיר, והמילה הוֹמָה מתארת את הרעש העצום של כל האנשים שהתקבצו בה. יואב שואל דווקא על הרעש של העיר ולא רק על השופר, כי הוא מבין שהשופר רק נועד לאסוף את העם, אבל השמחה והרעש של ההמון הם ההוכחה האמיתית לכך שמתרחש שם משהו חשוב מאוד.