קולות ההמולה מירושלים מגיעים לאוזני הַקְּרֻאִים, האנשים שהוזמנו לסעודת אדוניהו, בדיוק כאשר וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וסיימו את ארוחתם. אדוניהו ואורחיו מתעלמים מהרעש, בין אם מתוך חוסר הבנה של הסכנה ובין אם מתוך סכלות ושכרות. לעומתם, שר הצבא המנוסה יואב מבחין מיד בקוֹל הַשּׁוֹפָר ומבין שאינו נשמע לחינם אלא מעיד על אירוע שלטוני דרמטי. משום כך הוא שואל מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה, ומבקש לדעת מה פשר הרעש העצום של ההמון שהתקבץ בעיר. יואב ממקד את שאלתו בהמולת העיר ולא בשופר, שכן הוא מבין שתגובת הציבור היא העיקר המעיד על המתרחש.
מלכים א, פרק א׳, פסוק מ״א
וַיִּשְׁמַ֣ע אֲדֹנִיָּ֗הוּ וְכׇל־הַקְּרֻאִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וְהֵ֖ם כִּלּ֣וּ לֶאֱכֹ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע יוֹאָב֙ אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֥וּעַ קֽוֹל־הַקִּרְיָ֖ה הוֹמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.