המלכת שלמה נחגגה בהשתתפות פומבית של כלל הציבור, בניגוד לטקס ההכתרה החתרני של אדניה שאליו הוזמנו אישים נבחרים בלבד. העם חגגו כשהם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים, כלומר מנגנים בכלי זמר עשוי קנה חלול בעל נקבים. החוגגים היו וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה לא רק מעצם האירוע, אלא משום שההכתרה הוכיחה את צדקת דוד בעניין בת שבע ואישרה את התקיימות נבואת ה'. עוצמת הרעש מתוארת בלשון הגזמה במילים וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם, כדי להמחיש את שאון החגיגה, או כדי לתאר כיצד קול השמחה העז משך המונים נוספים מכל עבר להצטרף לאירוע.
מלכים א, פרק א׳, פסוק מ׳
וַיַּעֲל֤וּ כׇל־הָעָם֙ אַחֲרָ֔יו וְהָעָם֙ מְחַלְּלִ֣ים בַּחֲלִלִ֔ים וּשְׂמֵחִ֖ים שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתִּבָּקַ֥ע הָאָ֖רֶץ בְּקוֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.