חשבתם פעם איך אפשר לדעת מה אדם באמת מתכנן, רק לפי רשימת המוזמנים שלו? זה בדיוק מה שבת שבע עושה כשהיא מדברת עם דוד המלך. היא מתארת לו איך אדוניהו ערך חגיגה גדולה, ובה הוא וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב. כלומר, הוא הכין סעודת בשרים ענקית כדי לחגוג את ההמלכה של עצמו. לעשות חגיגה כזאת בזמן שדוד המלך, אבא שלו, חולה מאוד וחלש, זה מעשה לא מתחשב שמראה שאדוניהו כבר מתנהג כמו מלך, בלי שום אישור מאבא שלו.
אבל הדבר הכי חשוב שבת שבע אומרת הוא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא. בת שבע לא מתלוננת ששלמה הפסיד סעודה טעימה, אלא היא משתמשת בזה כהוכחה מוחלטת. אם זו הייתה סתם מסיבה רגילה, אדוניהו בטוח היה מזמין את שלמה, שהוא בן המלך. העובדה שאדוניהו הזמין את כל החברים שלו והשאיר דווקא את שלמה בחוץ, מוכיחה שהוא יודע היטב ששלמה הוא זה שהובטח לו להיות המלך הבא. בת שבע בעצם מזהירה את דוד: אדוניהו מתייחס לשלמה כמו אל אויב, מקרב אליו רק את האנשים שלא נאמנים לדוד, ומרחיק את האנשים שאוהבים את המלך. כך היא מראה לדוד שהמעשה של אדוניהו הוא בעצם מרד מסוכן שצריך לעצור.