תארו לעצמכם שאתם רוצים להראות למישהו שמשהו לא בסדר קרה, אבל במקום להגיד את זה ישר, אתם שואלים שאלה חכמה שתגרום לו להבין לבד. זה בדיוק מה שעושה נתן הנביא כשהוא נכנס אל דוד המלך. אדוניהו מתנהג כאילו הוא המלך החדש, ונתן פונה לדוד ואומר לו את המילים אַתָּה אָמַרְתָּ. נתן לא קובע עובדה שדוד באמת אמר את זה, אלא שואל אותו בפליאה. לפעמים בתנ"ך חסרה אות שמראה שמדובר בשאלה, והכוונה האמיתית של נתן היא לשאול: "האם אתה אמרת?". נתן שואל את השאלה הזו בכוונה. הוא יודע שדוד לא ציווה על כך מעולם, אבל השאלה המופתעת שלו נועדה להוביל את המלך למסקנה אחת ברורה: אם אתה לא נתת רשות, איך אדוניהו מעז להתנהג כמו מלך ולעשות מעשה כזה בלי אישור?
מלכים א, פרק א׳, פסוק כ״ד
וַיֹּ֘אמֶר֮ נָתָן֒ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ אֲדֹנִיָּ֖הוּ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.