פנייתו של נתן הנביא אל דוד מנוסחת כשאלה רטורית מחושבת הנאמרת בנימה של פליאה ותמיהה. המילים אַתָּה אָמַרְתָּ חסרות את אות השאלה, ומשמעותן המעשית היא "האם אתה אמרת?". ייתכן שנתן מעמיד פנים כאילו המלכת אדוניהו נעשתה בהוראתו הסודית של דוד, והוא מלין אך ורק על כך שההחלטה הוסתרה ממנו. לחלופין, תמיהה זו נועדה להדגיש את חומרת המעשה, ולהוביל את דוד למסקנה המתבקשת שאם הוא לא ציווה על כך מעולם, אדוניהו למעשה העז למלוך ללא רשות.
מלכים א, פרק א׳, פסוק כ״ד
וַיֹּ֘אמֶר֮ נָתָן֒ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ אֲדֹנִיָּ֖הוּ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.