מלכים א, פרק א׳, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שמגיע לכם לקבל משהו, רק בגלל שאף אחד לא עצר בעדכם או אמר לכם לא? זה בדיוק מה שהרגיש אדוניהו, בנו של דוד המלך. אדוניהו החליט שהוא זה שצריך להיות המלך הבא, והיו לו שלוש סיבות שגרמו לו להרגיש כל כך בטוח בעצמו. הסיבה הראשונה קשורה לדרך שבה הוא גדל. הכתוב מספר שוְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ. דוד המלך מעולם לא כעס על אדוניהו, לא העיר לו ולא שאל אותו למה הוא מתנהג לא יפה. בגלל שדוד תמיד שתק, אדוניהו היה בטוח שכל מה שהוא עושה זה בסדר גמור ושאבא שלו מסכים עם כל מעשיו. הסיבה השנייה הייתה המראה החיצוני שלו. נאמר עליו שוְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד, כלומר הוא היה יפה בצורה יוצאת דופן. היופי הזה גרם לו להרגיש גאווה רבה, והוא חשב שזה הופך אותו למתאים במיוחד להיות מלך שימצא חן בעיני העם. הסיבה השלישית הייתה המקום שלו במשפחה. הכתוב מציין שוְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם. מכיוון שאחיו הגדולים כבר לא היו בחיים, אדוניהו נשאר הבן הבכור במשפחה. לכן הוא היה לגמרי בטוח שזה רק טבעי והגיוני שכתר המלכות יעבור אליו.