מלכים א, פרק י״ג, פסוק י״ח

הנביא הזקן טוען כי קיבל מסר ממלאך המבטל את הציווי האלוהי הקודם, אך הכתוב מבהיר כי הוא כִחֵשׁ לוֹ ושיקר מתוך רצון עז בקרבתו של איש האלוהים. כדי לשכנעו, נשען הזקן על דקויות לשוניות וטען כי איסור האכילה חל רק בזמן השליחות עצמה ופקע עם עזיבת העיר. אף על פי שאיש האלוהים פעל בתום לב, הוא נענש במוות משום שהיה עליו להבין שדבר ה' אינו סותר את עצמו ולא לעבור על נבואה שניתנה לו ישירות. אמנם הנביא המשקר אינו נענש מיד בשל הסתר פנים אלוהי, אך ה' משרה עליו נבואת אמת כדי שאיש האלוהים ייאלץ לשמוע על מותו הקרב דווקא מפיו של הבדאי שלו בחר להאמין.