הנביא הזקן ביקש לצאת לקבור את איש האלוהים, אך בניו סירבו מחשש שהאריה יפגע בו, הן מסכנה טבעית והן כעונש מאת ה' על כך שהכשיל אותו. השימוש החריג במילה לֵאמֹר מעיד על דו שיח מקדים, שבו נאלץ האב לשכנע את בניו כי זכות מצוות הכנסת האורחים שעשה תגן עליו ותאפשר לו להשלים את הקבורה. רק לאחר שהרגיע את פחדם, הוא נתן את ההוראה המעשית חִבְשׁוּ־לִי אֶת־הַחֲמוֹר. הבנים אכן השתכנעו מדבריו וצייתו לבקשתו, וַיַּחֲבֹשׁוּ.
מלכים א, פרק י״ג, פסוק כ״ז
וַיְדַבֵּ֤ר אֶל־בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר חִבְשׁוּ־לִ֖י אֶֽת־הַחֲמ֑וֹר וַֽיַּחֲבֹֽשׁוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.