מלכים א, פרק י״ג, פסוק כ״א

באופן מפתיע שורה רוח הנבואה דווקא על הנביא הזקן, וַיִּקְרָא אל איש האלוהים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה כדי למסור לו את דבר ה'. הוא מאשים אותו במילים יַעַן כִּי מָרִיתָ, כלומר שפעל מתוך מרד נגד פי ה'. הנביא מוסיף וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה, שכן קיום מצווה אמיתי דורש הקפדה על כל תנאיה והחמרה במקרי ספק. סיום הדברים, אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, שולל מאיש האלוהים כל ניסיון להצטדק בכך שסמך על דברי נביא אחר, משום שציווי שניתן ישירות מפי ה' יכול להתבטל אך ורק באמירה מפורשת שלו עצמו.