מלכים א, פרק י״ג, פסוק ח׳

סירובו של הנביא להצעת המלך אינו רק ציות להוראת ה', אלא מבטא התרחקות גמורה מן החטא. הנביא מצהיר כי גם אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ, כלומר אפילו בתמורה לעושר רב, הוא לא ייענה להזמנה. הוא קובע לֹא אָבֹא עִמָּךְ מפני שנאסר עליו לשוב בדרך שבה הגיע, אך גם כתוכחה וסירוב אישי להתחבר אל המלך שהחטיא את העם. יתרה מזאת, הוא מוסיף וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה כדי להראות שבא אך ורק למסור נבואה ללא רצון בקרבת התושבים, וכן משום שהמקום כולו נחשב לעיר של עבודה זרה שאסור ליהנות ממנה ועתידה להיחרב.