מלכים א, פרק י״ג, פסוק ו׳

I Kings 13:6Sefaria

וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים חַל־נָ֞א אֶת־פְּנֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדִ֔י וְתָשֹׁ֥ב יָדִ֖י אֵלָ֑י וַיְחַ֤ל אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתָּ֤שׇׁב יַד־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו וַתְּהִ֖י כְּבָרִאשֹׁנָֽה׃

המלך המשותק פונה אל הנביא ומבקש חַל־נָא, כלומר התחנן ורצה את פני ה', ולאחר מכן וְהִתְפַּלֵּל בעבורי. בקשה זו נובעת מהבנת המלך כי ה' חס על כבוד נביאיו, ולצידה תקווה שריפוי פלאי של הגוף יוכיח כי יש תקנה גם למצבו הרוחני. פנייתו אל ה' אֱלֹהֶיךָ מעידה כי הוא עדיין מחזיק במרדו, או לחלופין מבין שפסול לקרוא לה' "אלוהיי" בעודו עוסק בעבודה זרה. הנביא נעתר, וה' מרפא את החוטא כדי לעוררו לתשובה, כך שהמלך מצליח להניע את ידו ומתקיים בו וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי. היד אמנם נרפאה לחלוטין וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה, אך למילים אלו יש גם משמעות סמלית קשה, שכן המלך נותר בעקשנותו והמשיך בעבודת האלילים בדיוק כפי שעשה בתחילה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.