מלכים א, פרק י״ג, פסוק ט״ז

הנביא מנמק את סירובו להתארח בכך שהוא כבול לשתי אזהרות שונות. האזהרה הראשונה נוגעת למסלול הליכתו, ולכן הוא מצהיר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ, שכן ההגעה לבית המארח תאלץ אותו לחזור על דרך שכבר הלך בה. האזהרה השנייה אוסרת עליו לחלוטין אכילה ושתייה, ומשום כך הוא מוסיף וְלֹא אֹכַל לֶחֶם ומבהיר כי לעולם אינו רשאי לסעוד באותו מקום.