מיד ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו, הגיעה נבואת העונש לנביא מיהודה שעבר על ציווי ה'. הישארותו עד תום הסעודה והסכמתו לקבל מתנה ממחישות כיצד עבירה גוררת עבירה, שכן אם נאסרה עליו האכילה במקום, בוודאי שאסור היה לו לקחת רכוש. לאחר מכן, ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו מן הדרך. הנביא הזקן הכין במו ידיו את חמורו האישי כדי לחלוק כבוד וידידות לנביא מיהודה שהגיע רגלית, והכפילות התחבירית במילים לו ולנביא היא תופעה דקדוקית מקראית מוכרת שבה כינוי הגוף מקדים את השם.
מלכים א, פרק י״ג, פסוק כ״ג
וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י אׇכְל֥וֹ לֶ֖חֶם וְאַחֲרֵ֣י שְׁתוֹת֑וֹ וַיַּחֲבׇשׁ־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר לַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.