הנביא מודיע לאשת ירבעם כי בְּבֹאָה רַגְלַיִךְ הָעִירָה, כלומר עם בוא כפות רגליה אל העיר, בנה החולה ימות. תזמון מדויק זה משמש אות לאמיתות הנבואה, שכן ה' יכוון את רגע המוות בדיוק לזמן הגעתה, גם אם תשנה את קצב הליכתה או תנסה להתעכב. עם זאת, מותו המיידי אינו רק עונש אלא חסד המבטיח שיזכה להספד ולקבורה מכובדת, בניגוד לשאר משפחתו שתמות בחרפה ולא תזכה לקבר. זכות זו עמדה לו משום שפעל נגד אביו, ביטל את המחסומים בדרכים ועלה בעצמו לרגל. בחירתו בטוב נחשבת לגדולה ומשמעותית במיוחד דווקא משום שעמד בפני מכשולים רבים וצמח בתוך הסביבה הרעה של בית ירבעם.
מלכים א, פרק י״ד, פסוק י״ב
וְאַ֥תְּ ק֖וּמִי לְכִ֣י לְבֵיתֵ֑ךְ בְּבֹאָ֥הֿ רַגְלַ֛יִךְ הָעִ֖ירָה וּמֵ֥ת הַיָּֽלֶד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.