נסו לדמיין מטבח ענק שצריך להאכיל בכל יום אלפי אנשים, לדאוג למזון לחיות, וגם לארח מבקרים שמגיעים מרחוק. איך אפשר לארגן שפע כזה בלי ששום דבר יחסר? המלך שלמה הקים מערכת חכמה ומסודרת. הוא מינה שרים מיוחדים, שנקראו ניצבים, והם היו אחראים לאסוף את כל המזון הדרוש מכל רחבי הארץ אל הארמון. כדי שהכל יעבוד בצורה מושלמת, כל ניצב היה אחראי להביא את כל האוכל לחודש אחד בשנה.
האוכל הזה לא נועד רק לבני הבית הקבועים של המלך. הניצבים היו צריכים לדאוג גם לאוכל בשביל סוסי המלך, וגם לאנשים שנקראים וְאֵת כָּל הַקָּרֵב. הכוונה היא לאורחים ולנציגים מארצות זרות שהיו מגיעים לבקר את שלמה ומוזמנים לסעוד על שולחנו.
העבודה של הניצבים הייתה כל כך אחראית ומדויקת, עד שנאמר עליהם שהם לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר. המילה יעדרו פירושה יחסרו. כלומר, הניצבים דאגו שמעולם לא יהיה חסר שום דבר. הם העבירו את כל המכסה החודשית שלהם בזמן, ורמת השפע הייתה כל כך מיוחדת, עד שהם הצליחו להביא לשולחן המלך אפילו פירות של קיץ באמצע עונת החורף הקרה.