מלכים א, פרק ז׳, פסוק י״ח

חשבתם פעם איך מקשטים עמודי ענק מנחושת? כשבנו את בית המקדש, השקיעו המון מחשבה ביופי של העמודים שעמדו בכניסה. המילים וַיַּעַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִים מתארות את הרגע שבו עברו מהתכנון ומהכנת התבניות אל העבודה האמיתית, ויצקו את הנחושת החמה כדי ליצור את העמודים. עיקר היופי היה בראש העמוד, בחלק שנקרא כותרת. כדי לקשט את הכותרת, הכינו מעין רשת מיוחדת מנחושת שנקראת שְׂבָכָה. התפקיד של הרשת הזו היה לְכַסּוֹת אֶת־הַכֹּתָרֹת, כלומר לעטוף את החלק התחתון של הכותרת. כדי שנדע שלכל כותרת הייתה רשת משלה, נאמר עַל־הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, כלומר לא הייתה רשת אחת גדולה שחיברה בין שני העמודים. על גבי הרשת הוסיפו קישוט מרהיב של וּשְׁנֵי טוּרִים, שתי שורות של רימוני נחושת. הרימונים האלה לא חוברו ישירות לכותרת, אלא היו מושחלים על שרשראות שהקיפו אותה. המילים אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָרִמֹּנִים מסבירות לנו איך בדיוק הם היו תלויים: השרשראות חוברו אל הראש של כל רימון, וכך הרימונים היו תלויים כלפי מטה, כמו תכשיט יפהפה בראש העמוד.