חשבתם פעם כמה קשה לבנות בניין ענק ומפואר? אחרי שמסיימים להקים את הקירות והעמודים הגדולים, צריך להתחיל לדאוג לכל הכלים והפרטים הקטנים שבפנים. כך קרה גם בבניית המקדש. אחרי שחירם האומן סיים להכין את העמודים הענקיים מנחושת, הוא עבר להכין את הכלים המעשיים שבהם ישתמשו בכל יום לעבודת המזבח.
הוא יצר את הַכִּיֹּרוֹת, שאינם כיורים לרחצה כמו שיש לנו בבית, אלא סירות נחושת עגולות שנועדו לאסוף את האפר שנשאר על המזבח. כדי לגרוף את האפר לתוך אותן סירות, הוא הכין וְאֶת־הַיָּעִים, שהם מגרפות וכפות מיוחדות מנחושת. בנוסף, הוא יצר וְאֶת־הַמִּזְרָק֑וֹת, שהם ספלים וקערות שנועדו לקבל את הדם של הקורבנות כדי להזות אותו על קירות המזבח.
כל המלאכה המדהימה הזו נעשתה לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה. ההצלחה הגדולה של חירם לא הייתה סתם עניין של מזל. הוא הצליח כל כך להשלים פרויקט עצום כזה בזכות שני דברים: ראשית, הוא עבד בשליחות של המלך שלמה, שהייתה לו ברכה מיוחדת בכל מעשיו. שנית, הוא בנה כלים עבור בית ה', והקדושה של המקום עצמו שרתה על הידיים שלו והביאה להן ברכה והצלחה.