ראיתם פעם כלי קיבול ענק שקשה אפילו לדמיין את הגודל שלו? תארו לעצמכם כלי עצום עשוי כולו מנחושת נוצצת, שעמד בתוך בית המקדש ונקרא בשם "הים". הכלי האדיר הזה שימש את הכוהנים כדי לרחוץ ולהיטהר, וכדי שהמים שבו יהיו כשרים לגמרי, חיברו אליו זרם של מים חיים ממעיין שזרם לתוכו ברצף. הכתוב מספר לנו שוְעָבְיוֹ, כלומר הדפנות של הכלי הענק הזה, היו עבות מאוד, בערך ברוחב של כף יד. למרות זאת, וּשְׂפָתוֹ, הקצה העליון של הכלי, הייתה דקה ועדינה, והיא עוצבה כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס, ממש כמו כוס שתייה יפה שמעוטרת בצורה של פרח שושן. כמה מים נכנסו בתוך הכלי הזה? הפסוק אומר שהוא יָכִיל כמות של אַלְפַּיִם בַּת. "בת" היא מידה קדומה לנוזלים, ואלפיים בת הם כמות עצומה של מים, ששווה בערך למאה וחמישים מקוואות יחד. אולי תופתעו לשמוע שבמקום אחר בתנ"ך כתוב שהכלי הזה הכיל שלושת אלפים בת, אבל יש לזה הסבר פשוט מאוד: כשממלאים כלי בנוזל כמו מים, המים נשארים שטוחים ומגיעים רק עד הקצה, וזה בדיוק אלפיים. אבל אם היו ממלאים את הכלי בחומר יבש, היה אפשר ליצור ערימה גבוהה שבולטת מעל השפה של הכלי, ואז הכמות הכוללת הייתה מגיעה לשלושת אלפים.
מלכים א, פרק ז׳, פסוק כ״ו
וְעׇבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָת֛וֹ כְּמַעֲשֵׂ֥ה שְׂפַת־כּ֖וֹס פֶּ֣רַח שׁוֹשָׁ֑ן אַלְפַּ֥יִם בַּ֖ת יָכִֽיל׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.