תארו לעצמכם שהייתם צריכים להציב עשרה כיורים ענקיים וכבדים מנחושת. איך הייתם גורמים להם לעמוד ביציבות? שלמה המלך היה צריך למצוא פתרון בדיוק לזה כשהוא בנה את בית המקדש. כדי להחזיק את הכיורים הגדולים, הוא בנה עשרה בסיסים מיוחדים מנחושת. הבסיסים האלה נקראים המכונות, והתפקיד שלהם היה לשאת את הכיורים המלאים במים. המים האלו היו חשובים מאוד לניקיון ולטהרה בעבודת המקדש, כדי שהכהנים ירחצו בהם את הידיים והרגליים שלהם לפני העבודה הקדושה, וכדי לשטוף בהם חלקים מהקורבנות.
שלמה המלך בנה עשרה בסיסים כאלה, כי הוא המשיך את הציווי המקורי שניתן למשה להכין כיור עם בסיס. מכיוון ששלמה הכין עשרה כיורים, הוא הכין עבורם עשר מכונות תואמות. המידות של כל בסיס כזה היו מרשימות מאוד. ארבע באמה אֹרֶךְ המכונה האחת וארבע באמה רחבה, כלומר החלל הפנימי של הבסיס היה רחב וארוך מאוד. בנוסף, ושלוש באמה קומתה, כלומר הגובה של גוף הבסיס עצמו היה שלוש אמות. מלאכת הבנייה של הבסיסים האלו נחשבת למורכבת ומסובכת מאוד, והם יצרו יחד את מערכת הרחצה המפוארת של בית המקדש.