יצא לכם פעם לדמיין איך זה לבנות מתחם ענק שבו כל המבנים מתאימים זה לזה בצורה מושלמת? המלך שלמה עשה בדיוק את זה כאשר בנה את ארמונו ואת בית המקדש. הוא הקיף את כל הארמונות והבניינים שבנה בחומה ארוכה, והיא נקראת וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב. החומה הזו נבנתה בשיטה מיוחדת מאוד של שכבות. קודם כל הניחו הבנאים שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית, כלומר שלוש שורות של אבנים חלקות ומסותתות שהונחו זו על גבי זו. מעל האבנים האלה הם שמו וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים, שזו שורה של קורות עץ ארז חתוכות וישרות. התבנית הזו של שלוש שורות אבן ושורת עץ אחת חזרה על עצמה שוב ושוב לכל אורך וגובה החומה.
שלמה המלך השתמש באותו סגנון בנייה בדיוק גם עבור חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת. כלומר, החצר של בית המקדש ואולם הכניסה שלו נבנו באותה צורה כמו ארמון המלך. הפאר והיופי של המבנים האלה לא הגיעו מקישוטים מסובכים, אלא מהאיכות המצוינת של האבנים הגדולות ועצי הארז המיוחדים שמהם הם נבנו.