יצא לכם פעם לדמיין איך נראים החדרים הכי פנימיים וחשובים בבניין מפואר וקדוש? כאשר בניית בית המקדש מגיעה לסיומה, אנחנו מגלים שכל הכלים והחלקים שנמצאו בתוך החדרים הפנימיים היו עשויים מזהב, בניגוד לכלים שבחוץ שהיו עשויים מנחושת. ולא סתם זהב, אלא זָהָב סָגוּר, שזהו זהב נקי וטהור שעבר ניקוי מיוחד באש בתוך כור סגור כדי להוציא ממנו כל לכלוך.
בתוך הקודש היו כלים מיוחדים ששימשו לעבודת ה'. היו שם הַסִּפּוֹת, שהן כדים או קנקנים שנועדו למזיגת יין, וגם הַמְזַמְּרוֹת, שהן כלי נגינה יפים עשויים זהב. לעבודת הקורבנות והקטורת השתמשו בכלים נוספים. הַמִּזְרָקוֹת היו כלים שקיבלו את דם הקורבנות שהובאו פנימה אל הקודש. הַכַּפּוֹת היו קעריות קטנות שהכילו את תבלין הלבונה הריחני, והַמַּחְתּוֹת היו כלים מיוחדים שבעזרתם אספו והעבירו גחלים לוחשות מהמזבח שבחוץ אל מזבח הזהב שבפנים כדי להקטיר את הקטורת.
אפילו הדלתות היו מיוחדות מאוד. דלתות העץ היו מצופות בזהב, אבל הַפֹּתוֹת, שהם הצירים והשקעים שעליהם הדלת מסתובבת כשפותחים וסוגרים אותה, היו יצוקים מזהב טהור לגמרי. איפה בדיוק היו צירי הזהב האלה? הם היו לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי, כלומר בדלתות השייכות לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וגם לְדַלְתֵי הַבַּיִת, כלומר בדלתות השייכות לַהֵיכָל.