יצא לכם פעם לראות חפץ ענק וכבד שצריך להזיז ממקום למקום? במקדש שבנה שלמה המלך היו מעמדות נחושת גדולים שנקראו "מכונות", ועליהם הונחו כיורי מים. החלק התחתון של המכונה היה מרובע, אבל הכיור שהונח עליה למעלה היה עגול. כדי שהכיור יישב בצורה יציבה, היה בראש המכונה פתח מיוחד. סביב הפתח הזה הייתה מחיצה, וכאשר כתוב חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב, הכוונה היא שהמחיצה הזו הייתה בצורה עגולה ובגובה של חצי אמה.
כדי שיהיה אפשר להזיז את המכונה הכבדה ברחבי המקדש, היו בה ידיות. זהו הפירוש למילים וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ, בראש המעמד היו ידיות שנועדו לאחוז בהן כדי לדחוף ולהסיע את המכונה בקלות. הדבר המפליא ביותר הוא הדרך שבה יצרו את המכונה. בדרך כלל כשבונים משהו גדול, מחברים אליו חלקים שונים. אבל המילה מִמֶּנָּה מלמדת אותנו שכל החלקים, הידיות והמסגרות, לא יוצרו בנפרד וחוברות אחר כך. הכל נוצר יחד כיציקה אחת שלמה של נחושת, גוש אחד מוצק וחזק.