האם שאלתם את עצמכם פעם מאיפה לקחו הכהנים מים כדי לשמור על הניקיון בזמן העבודה בבית המקדש? אחרי ששלמה המלך סיים להכין את המכונות המיוחדות מנחושת, הוא יצר גם עשרה כיורים גדולים. התפקיד המרכזי של הכיורים האלו היה לשטוף את הקרבנות שהקריבו לה', ויש שמסבירים שהם שימשו גם את הכהנים כדי לרחוץ את הידיים והרגליים שלהם לפני תחילת העבודה. את המים לכיורים שאבו מתוך בריכת מים ענקית שהייתה במקדש.
הכתוב מסביר ששמו כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת, כלומר כל כיור הונח בדיוק על גבי אחת מעשר המכונות. כדי שנבין כמה מים נכנסו בכל כיור כזה, נאמר אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל. "בת" היא מידה קדומה, והמשמעות היא שהכיור היה יכול להכיל כמות עצומה של מים, שמספיקה כדי למלא שלוש בריכות של מקווה! לגבי הגודל של הכיור, נאמר אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד. הכוונה היא שהרוחב של הכיור, בחלק העליון והעגול שלו, היה ארבע אמות.