בסיום תקופת הבנייה, מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה שבהן הוקמו בית ה' וארמון המלך, ביקש שלמה לגמול לחירם מלך צור על אספקת חומרי הגלם. לשם כך הוא העניק לו עשרים ערים באזור הגליל. מכיוון שמסירת נחלה מארץ ישראל לשליט זר מנוגדת לתורה, יש המסבירים כי זהו מהלך דיפלומטי של חילופי שטחים הדדיים שנועד לחזק את השלום בין המלכים. הסבר חלופי גורס כי שלמה לא ויתר על הריבונות בערים אלו, אלא רק העניק לעבדי חירם זכויות חקלאיות לגביית היבול, כהסדר קבוע שהחליף את התשלום השנתי על העצים.
מלכים א, פרק ט׳, פסוק י׳
וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־שְׁנֵ֣י הַבָּתִּ֑ים אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.