קרה לכם פעם שחיכיתם לבשורה מאוד חשובה, והרגשתם שמרוב מתח קשה לכם אפילו לשבת בשקט? זה בדיוק מה שקורה לעלי הזקן, מנהיג העם. הוא יושב ומחכה לחדשות משדה הקרב. המילים יַד דֶּרֶךְ מְצַפֶּה מתארות איפה הוא ישב. המילה יַד כאן פירושה מקום, וכנראה מדובר בשער העיר. עלי ישב במקום שקרוב לדרך הראשית שמובילה למלחמה, מתוך תקווה לשמוע מה קורה.
אבל מה שהכי הדאיג את עלי לא היה גורל החיילים או אפילו גורל הבנים שלו שהלכו להילחם. המילים כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מראות לנו עד כמה הוא היה צדיק. ארון הברית היה החפץ הקדוש ביותר, וזו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שהוציאו אותו למלחמה. עלי דאג ופחד אך ורק לשלומו של ארון ה'.
בזמן שעלי מחכה בשער, מגיע מבשר משדה הקרב. מסופר שוְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּיד בָּעִיר. למה הוא לא הלך ישר לעלי המנהיג כדי לספר לו? מתברר שעלי חיכה בצד אחד של העיר, אבל המבשר שנס מהמלחמה הגיע מכיוון אחר לגמרי ונכנס ישר לתוך העיר. שם הוא סיפר לתושבים את הבשורות הקשות על ההפסד בקרב. ברגע שהם שמעו את זה, וַתִּזְעַק כָּל הָעִיר, כלומר נשמעה בעיר זעקה גדולה של צער וכאב.