יצא לכם פעם להיכשל במשימה חשובה, ובמקום לחשוב מה אפשר לתקן לקראת הפעם הבאה, חיפשתם איזה קסם שיפתור לכם את כל הבעיות ברגע? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. אחרי שהם הפסידו בקרב מול הפלשתים, החיילים חזרו אֶל הַמַּחֲנֶה, אל שאר העם שלא יצא להילחם. המנהיגים של העם היו מופתעים מאוד ושאלו: לָמָּה נְגָפָנוּ ה' הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים, כלומר, למה ה' נתן לנו להפסיד? השאלה הזו מראה שהם בכלל לא הבינו את המצב שלהם. הם היו בטוחים שהם מתנהגים בסדר גמור, למרות שבאמת המצב הרוחני שלהם היה רע והם אפילו עבדו עבודה זרה. הם היו דומים לאדם חולה מאוד שכבר לא מרגיש את הכאב. בגלל שהם לא הבינו שהם חוטאים ולא ניסו לחזור בתשובה ולתקן את המעשים שלהם, ה' כעס עליהם.
במקום לעצור ולחשוב איך לתקן, הם חיפשו פתרון קל והחליטו: נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'. הם שלחו להביא את הארון מהעיר שילה שהייתה רחוקה משם. זה היה מעשה לא רגיל ולא נכון, כי בדרך כלל היו מוציאים למלחמה ארון מיוחד שהיו בו שברי הלוחות, אבל הפעם הם עקרו ממקומו את הארון המרכזי והחשוב ביותר שבו היו הלוחות השלמים.
הם קיוו שהארון וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ, כלומר יציל אותם מהאויבים. הם חשבו על הארון כמו על מגן אוטומטי. הם אמרו לעצמם שה' בטוח ישמור על הארון שלו, וכך הוא יהיה חייב להציל גם אותם. אבל זו הייתה טעות גדולה. הם שכחו שהארון לא נועד להיות קסם שמכריח את ה' לעזור להם, אלא המטרה שלו היא להזכיר להם לשמור ולקיים את המצוות שכתובות בתוכו.