כאשר שבו הלוחמים מן הקרב אֶל הַמַּחֲנֶה, אל שאר העם שלא יצא למערכה, תמהו הזקנים ושאלו לָמָּה נְגָפָנוּ ה' הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים. שאלה זו חשפה חוסר מודעות למצבם הרוחני הירוד, שכן הם ראו עצמם כצדיקים ולא הכירו בחטאיהם שעוררו עליהם את חרון אפו של ה'. במקום לחזור בתשובה הם בחרו במהלך צבאי חריג ופסול ואמרו נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה', כשהם עוקרים ממקומו את הארון המרכזי ובו הלוחות השלמים במקום להשתמש בארון המיועד לקרבות. הם קיוו שהארון וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ, מתוך הנחה שה' יגן עליו למען כבודו וממילא יושיע גם אותם. תפיסה שגויה זו הפכה את הארון לאמצעי הגנה שנועד להכריח את ה' להצילם, תוך שכחה שייעודו האמיתי הוא להזכיר להם לקיים את המצוות.
שמואל א, פרק ד׳, פסוק ג׳
וַיָּבֹ֣א הָעָם֮ אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים נִקְחָ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מִשִּׁלֹ֗ה אֶת־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה וְיָבֹ֣א בְקִרְבֵּ֔נוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִכַּ֥ף אֹיְבֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.