קרה לכם פעם שהתחלתם לחגוג ולשמוח לפני שמשימה חשובה בכלל התחילה, רק כי הייתם בטוחים שתצליחו בה? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל לקראת הקרב. כשארון הברית הגיע אל המחנה שלהם, הם היו כל כך בטוחים שהארון לבדו ינצח עבורם את המלחמה, עד שהם פשוט התחילו לצעוק משמחה. כאשר בני ישראל וַיָּרִעוּ, הם למעשה הריעו תרועת ניצחון מוקדמת מדי. הם חשבו שהארון הוא מין תחבולה שתבטיח להם ניצחון, ושכחו שבמקום לסמוך רק על הארון, הם היו צריכים לחזור בתשובה, להתפלל אל ה׳ ולבקש את עזרתו. הצעקה שלהם הייתה כל כך חזקה ואדירה עד שנאמר וַתֵּהֹם הָאָרֶץ. המילה וַתֵּהֹם מתארת רעש גדול והמייה. זה לא אומר שהייתה שם רעידת אדמה אמיתית, אלא זו דרך מיוחדת לתאר עד כמה קול התרועה של העם היה חזק ונשמע למרחוק, ממש כאילו האדמה כולה רועדת מרוב רעש.
שמואל א, פרק ד׳, פסוק ה׳
וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צהלנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.