יום הדין של ה' מתקרב במהירות וללא דיחוי, כאשר מעשי הרשעים הופכים את מידת הרחמים לדין קשה. יוֹם ה' בָּא כשהוא מורכב מאכזריות וזעם מתפרץ שאינם מותירים פתח לתקווה, כפי שמבוטא במילים אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף. זעם זה פועל בשני מישורים מקבילים כלפי ארץ בבל: העֶבְרָה, שהיא כעס שוטף החוצה גבולות, נועדה לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה ולהפוך אותה לשממה. במקביל, החֲרוֹן אָף, שהוא כעס ממוקד, מבטיח כי וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה, כדי לנקות את האדמה מיושביה הרשעים.
ישעיהו, פרק י״ג, פסוק ט׳
הִנֵּ֤ה יוֹם־יְהֹוָה֙ בָּ֔א אַכְזָרִ֥י וְעֶבְרָ֖ה וַחֲר֣וֹן אָ֑ף לָשׂ֤וּם הָאָ֙רֶץ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְחַטָּאֶ֖יהָ יַשְׁמִ֥יד מִמֶּֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.