הארץ שוקעת למצב של שיתוק ופחד מפני האויב, כאשר הדרכים הכבושות הפכו לשממה ונָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת, ותנועת האנשים בהן פסקה לחלוטין עד ששָׁבַת עֹבֵר אֹרַח. חורבן זה מתרחש משום שהכובש הֵפֵר בְּרִית וביטל במרמה את ההסכמים שכרת, וכן מָאַס עָרִים כשבחר להחריב את הערים המבוצרות עד היסוד במקום להשאירן על תלן כדי לגבות מס. אכזריותו כה עצומה עד שהוא לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ, אינו מייחס כל חשיבות לחיי אדם ומשמיד את כולם ללא הבחנה. מנגד, יש הרואים בתיאור זה קינה על כך שדווקא ה' הוא שביטל את הברית עם עמו ומאס בערי קודשו, מתוך תקווה שהעלבון והשפל העמוק יעוררו אותו לגאולה.
ישעיהו, פרק ל״ג, פסוק ח׳
נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.