ישעיהו, פרק מ״ה, פסוק י׳

Isaiah 45:10Sefaria

ה֛וֹי אֹמֵ֥ר לְאָ֖ב מַה־תּוֹלִ֑יד וּלְאִשָּׁ֖ה מַה־תְּחִילִֽין׃ {ס}

תארו לעצמכם מצב שבו ילד ניגש להורים שלו, ומתחיל לצעוק עליהם ולהתלונן: למה בכלל הבאתם אותי לעולם? הנביא משתמש במילה הוֹי שהיא בעצם קריאה של זעקה. הוא מתאר אדם שפונה אל אביו ושואל אותו מַה תּוֹלִיד, כלומר, למה הולדת אותי? ואז הוא פונה וּלְאִשָּׁה, שהיא כמובן אמא שלו, ושואל אותה מַה תְּחִילִין, שזה אומר: למה טרחת וסבלת את כאבי הלידה בשבילי? ברור לכולנו שילד כזה מתנהג בחוסר תודה מוחלט כלפי ההורים שלו. הסיפור הזה הוא בעצם משל. הנביא רוצה להראות לנו כמה זה חסר היגיון ולא מתאים שאדם יתווכח עם ה׳ או יטיל ספק בהחלטות שלו. בדיוק כמו שזה נחשב לשיא הרוע שילד יתלונן על ההורים שנתנו לו חיים, כך גם אין שום טעם שאנחנו נבוא בטענות אל בורא עולם על הדרך שבה הוא מנהיג את העולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.