יצא לכם פעם לדמיין גוש של חימר שפתאום פותח את הפה ומסביר לאומן שמפסל אותו איזו צורה כדאי לו להכין? זה נשמע ממש מצחיק, נכון? הרי החומר לא יכול להגיד למי שמכין אותו מה לעשות. הנביא משתמש בדוגמה הזו כדי לתאר מצב שבו בני אדם מתלוננים כלפי ה׳. הוא פונה לאדם שרָב, כלומר מתווכח ומנהל מריבה, עם יֹצְרוֹ, שזה ה׳ שברא ועשה אותו. הנביא מזכיר שהאדם שמתווכח דומה בסך הכל לחֶרֶשׂ, שהוא כלי חרס שביר, ועשוי מחֹמֶר שהוא בעצם טיט ואדמה פשוטה. הוא שואל בפליאה: הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה־תַּעֲשֶׂה? האם לטיט יש כוח להעביר ביקורת על הקדר ולומר לו כיצד לפעול? לפעמים אנשים באים בטענות על איך שה׳ מנהל את העולם ואומרים וּפָעָלְךָ אֵין־יָדַיִם לוֹ, כאילו המעשים של ה׳ נעשו בלי ידיים, כלומר בחוסר חוכמה או בלי יכולת לשלוט במה שקורה. המסר הוא שחשוב לזכור שאנחנו הנבראים, וה׳ הוא הבורא החכם שיודע בדיוק מה הוא עושה, ממש כמו אומן שיוצר כלי בצורה מושלמת.
ישעיהו, פרק מ״ה, פסוק ט׳
ה֗וֹי רָ֚ב אֶת־יֹ֣צְר֔וֹ חֶ֖רֶשׂ אֶת־חַרְשֵׂ֣י אֲדָמָ֑ה הֲיֹאמַ֨ר חֹ֤מֶר לְיֹֽצְרוֹ֙ מַֽה־תַּעֲשֶׂ֔ה וּפׇעׇלְךָ֖ אֵין־יָדַ֥יִם לֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.