קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם היחידים שעושים את הדבר הנכון, וכל השאר מתנהגים אחרת? לפעמים זה יכול לגרום לנו להרגיש קצת לבד. הנביא פונה לקבוצה קטנה של אנשים טובים בעם ישראל שהרגישו בדיוק כך. הוא קורא להם רֹדְפֵי צֶדֶק ומְבַקְשֵׁי ה', כלומר אנשים שמשתדלים מאוד להתנהג ביושר אחד עם השני ומחפשים להיות קרובים לה'. אותם אנשים היו בגלות, והם חששו שאם הם כל כך מעטים, אולי הגאולה לעולם לא תגיע.
כדי לעודד אותם, הנביא מבקש מהם להסתכל אחורה אל העבר, ומשתמש בציור מעניין של חציבת אבנים. הוא אומר להם: הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם, כלומר תסתכלו על הסלע החזק שממנו חתכו והוציאו אתכם, וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם, אל החור והבור שממנו חצבו אתכם.
למה הנביא מתכוון? הסלע והבור הם בעצם משל. הצוּר מסמל את אברהם אבינו, והמַקֶּבֶת בּוֹר מסמלת את שרה אמנו. הנביא מזכיר לעם שאברהם ושרה היו בהתחלה רק שני אנשים בודדים, ובכל זאת ה' בירך אותם והקים מהם עם שלם וגדול. המסר הוא ברור: גם אם עכשיו אתם מרגישים מעטים ובודדים, אל תתייאשו. בדיוק כמו שה' עשה נס לאברהם ושרה כשהיו לבדם, כך הוא יכול להושיע גם אתכם, לנחם אתכם ולבנות אתכם מחדש.