תארו לעצמכם שהייתם צריכים לשתות תרופה ממש מרה בגלל שהייתם חולים. אחרי ששתיתם אותה, נרדמתם לשינה ארוכה ועמוקה, וכשקמתם בבוקר הרגשתם שוב בריאים וחזקים, וידעתם שהתקופה הקשה מאחוריכם. זה בדיוק מה שהנביא אומר לירושלים ולעם ישראל. אחרי הרבה שנים של עצב וגלות, הגיע הזמן לקום ולהתחיל מחדש. הוא קורא לה הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, כדי להגיד לה שהתקופה הקשה הסתיימה ושהיא צריכה להתעורר משנת הגלות הארוכה שלה.
הנביא מסביר את מה שעבר על ירושלים בעזרת משל. הוא אומר אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ, כלומר, העונש שעם ישראל קיבל היה כמו לשתות כוס של משקה מר. המשקה הזה נקרא הַתַּרְעֵלָה, שזה אומר משקה שגורם לאדם לרעוד, להרגיש חלש וליפול לשינה של חוסר אונים.
אבל יש כאן בשורה טובה ומשמחת! הנביא מדגיש שירושלים שתתה את המשקה המר עד הטיפה האחרונה שלו, אפילו את הקֻבַּעַת, שזה החלק של השמרים ששוקע ונשאר ממש בתחתית הכוס. המילים שָׁתִית מָצִית מתארות איך ירושלים מצצה וסיימה את המשקה לגמרי. מה זה אומר בעצם? שעם ישראל סיים את התיקון שלו במלואו. לא נשארה בכוס אפילו טיפה אחת של עונש. כל הדברים הקשים כבר מאחורינו, ועכשיו ירושלים נקייה ומוכנה לקום בשמחה אל התחלה חדשה וטובה.