חשבתם פעם מה קורה כשאנשים מתכננים תוכנית מרושעת נגד מישהו אחר, ומרגישים כל כך חזקים שהם בטוחים שיצליחו? במקרה שלנו, שתי ממלכות, ארם וממלכת ישראל (שנקראת גם אפרים, יחד עם המלך שלה בן רמליהו), עשו הסכם והתחברו יחד כדי לתקוף את ממלכת יהודה.
המילה יַעַן פירושה בגלל. כלומר, בגלל שאותם אויבים תכננו מזימה רָעָה, שהיא העצה הגרועה שהם חשבו עליה נגד יהודה. המילה לֵאמֹר מלמדת אותנו שזה בדיוק מה שהם יעצו אחד לשני לעשות: לעלות למלחמה, להקיף את ירושלים, לפרוץ את החומות שלה, ואז להמליך שם מלך חדש שיהיה נוח להם ויעשה בדיוק מה שהם רוצים.
האויבים האלה היו מאוד גאוותנים. הם חשבו שהניצחון תלוי אך ורק בכוח ובחכמה שלהם. אבל בגלל העצה הרעה והגאווה שלהם, ה' מבטיח שהתוכנית הזו פשוט לא תצא לפועל. במקום שירושלים תיפגע, התוכנית תתהפך עליהם בחזרה והם אלו שייפגעו בערי הבירה שלהם עצמם.