ישעיהו, פרק ח׳, פסוק י״ד

Isaiah 8:14Sefaria

וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשׁ֜וֹל לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

חשבתם פעם איך יכול להיות שאותו דבר בדיוק יכול גם להגן עלינו וגם להפריע לנו? הכל תלוי בבחירות שלנו. בתקופה שבה העם היה מפולג ומסוכסך, הנהגתו של ה׳ פעלה בשתי דרכים שונות לגמרי. עבור האנשים שהיו נאמנים וסמכו על ה׳, כמו המלך חזקיהו, ה׳ היה לְמִקְדָּשׁ. הכוונה כאן היא לא לבית המקדש, אלא לארמון מבוצר ומקום מחסה בטוח שאפשר לברוח אליו ולהינצל מסכנה.


אבל עבור אותם אנשים שבחרו למרוד ולבגוד, אותו דבר בדיוק הפך וּלְאֶבֶן נֶגֶף, שזו אבן שנתקלים בה ומקבלים מכה כואבת, וּלְצוּר מִכְשׁוֹל, שהוא סלע קשה שגורם לנפילה. הנביא אומר שהמצב הזה יקרה לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל, כלומר לשתי הקבוצות הגדולות בעם שהחליטו למרוד בהנהגה. עבור אותם מורדים, הבחירות הרעות שלהם יהפכו לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ. אלו שני סוגים של מלכודות: פח הוא מלכודת שתופסת את מי שנכנס אליה ולא נותנת לו לברוח, ומוקש הוא מלכודת מסוכנת יותר שגם פוגעת בו. כך בעצם, המעשים של המורדים לא עזרו להם, אלא רק הכניסו אותם למלכודת שאי אפשר לצאת ממנה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.