מה קורה כשמשהו שבניתם נהרס פתאום? בדרך כלל אנחנו עוצרים, חושבים מה קרה ומנסים לתקן. אבל אנשי ממלכת אפרים התנהגו אחרת לגמרי. כשהאויב תקף אותם וגרם לנזק, במקום לעשות חשבון נפש ולבדוק מה עליהם לשפר בהתנהגותם, הם הגיבו בגאווה עצומה.
הם השתמשו בפתגם שהיה מוכר מאוד באותם ימים, כדי להראות שהם לא מודאגים ושהם רק יהפכו לחזקים יותר. הם אמרו לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה, כלומר, זה נכון שהבתים הפשוטים שלנו שעשויים מלבנים רגילות קרסו, אבל עכשיו נבנה במקומם בתים חדשים מאבני גָזִית, שהן אבנים מסותתות, ישרות וחזקות הרבה יותר. כדי להדגיש את דבריהם, הם הוסיפו ואמרו שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף. עצי השִׁקְמִים, שהם עצים פשוטים וזולים שנותנים פרי לא כל כך טוב, נכרתו, אבל במקומם אנחנו ניטע עצי ארזים, שהם העצים הכי משובחים וחזקים לבנייה.
העם התייחס למכה שקיבלו מהאויב כאל משהו זמני ומקרי. במקום להבין את האזהרה ולתקן את מעשיהם, הם רק התפארו שהם יקומו מהמשבר הזה למציאות מפוארת ועוצמתית הרבה יותר ממה שהייתה להם קודם.