ה' אוסר על ירמיהו לעורר רחמים על העם ומצווה עליו: אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה, כלומר אל תבקש שייטיב עמם. ציווי זה עומד בניגוד לתפילותיו בעבר, אז התפלל לרעתם של האנשים שביקשו להורגו. יתר על כן, האיסור להתפלל לְטוֹבָה מבהיר כי אין מדובר בהסתרת פנים שניתן לתקן על ידי בקשת רחמים, אלא בענישה ישירה ואקטיבית מאת ה'. מכיוון שהגזירה נחתמה ומוצאת לפועל באופן ישיר, שום תפילה לא תועיל לבטלה.
ירמיהו, פרק י״ד, פסוק י״א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטוֹבָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.