ירמיהו, פרק י״ד, פסוק י״ט

Jeremiah 14:19Sefaria

הֲמָאֹ֨ס מָאַ֜סְתָּ אֶת־יְהוּדָ֗ה אִם־בְּצִיּוֹן֙ גָּעֲלָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ מַדּ֙וּעַ֙ הִכִּיתָ֔נוּ וְאֵ֥ין לָ֖נוּ מַרְפֵּ֑א קַוֵּ֤ה לְשָׁלוֹם֙ וְאֵ֣ין ט֔וֹב וּלְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖א וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃

מתוך משבר קיומי, זועק הנביא אל ה' למען שארית העם ולמען הברית ההיסטורית, ותוהה האם הדחייה היא סופית. הוא שואל הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה, כלומר האם ביטלת לחלוטין את בחירתך בהם, או אִם־בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, כלומר האם אתה חש תיעוב וניתוק קשר מיושבי העיר. הנביא ממשיך בתלונה מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, שכן בניגוד לרופא המכין תרופה למכתו כדי לעורר לתשובה, הרעב והבצורת הנוכחיים נראים כחשוכי מרפא. העם קיווה לרגיעה ולסיוע, אך נותר במצב של קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, ובמקום להגיע וּלְעֵת מַרְפֵּא, הם חווים וְהִנֵּה בְעָתָה, חרדה עמוקה ופחד פתאומי מפני צרות חדשות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.