החורבן והגלות שיבואו על עם ישראל יהיו כה קשים, עד שה' יהפוך אותם לְזַעֲוָה, כלומר לדגם של חרדה, רתת וזעזוע. העונש יהיה מוחשי כל כך, עד שפחד יגיע לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ והן יחרדו שמא יקרה להן מקרה דומה. גזרת החורבן נקבעה בִּגְלַל מְנַשֶּׁה, שכן תקופת מלכותו היוותה את נקודת המפנה שממנה המשיך העם להידרדר מבלי לחוש בכך. הכתוב מדגיש את העונש עַל אֲשֶׁר־עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם, משום שמנשה חטא בפרהסיה בעיר המרכזית והעם כולו הושפע ממעשיו הרעים, או לחלופין, משום שהעם ראה את מנשה חוזר בתשובה בסוף ימיו אך סירב ללמוד ממנו ולשוב כמותו.
ירמיהו, פרק ט״ו, פסוק ד׳
וּנְתַתִּ֣ים (לזועה) [לְזַעֲוָ֔ה] לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַ֠ל מְנַשֶּׁ֤ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.