ירושלים ניצבת בבדידות מוחלטת ועזובה, תוצאה ישירה של מעשיה ונטישתה את ה'. הניתוק ממנה הוא הדרגתי ומוחלט: תחילה אין מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ, איש לא ירחם וימנע את השחתת העיר ברגע האמת. לאחר מכן אין מִי יָנוּד לָךְ, שום אדם לא ינדוד ממקומו כדי להשתתף בצער, לקונן ולהניד בראשו לאות הזדהות וניחום אבלים. לבסוף, גם בחלוף הזמן, אין מִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ, ואפילו אנשים רחוקים לא יטרחו לסטות מדרכם הרגילה רק כדי להתעניין בשלומה של העיר.
ירמיהו, פרק ט״ו, פסוק ה׳
כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.