העם עזב את ה' והתרחק ממנו בנסיגה רוחנית מתמדת, אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי, ובכך הכשיל את כל הניסיונות ארוכי השנים לכונן בארץ חברה שעובדת אותו ופשוט הלך אחורנית, אָחוֹר תֵּלֵכִי. בעקבות התרחקות זו ה' מושיט את ידו להכות בעם, וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ, ומביא עליהם שוב ושוב חורבן כתוצאה ישירה ממעשיהם, וָאַשְׁחִיתֵךְ. בעבר ה' גזר גזירות קשות אך חזר בו וביטל אותן, אולם כעת הוא התעייף מלשנות את החלטתו, נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם. סבלנותו של ה' פקעה לחלוטין, והוא לא יימנע עוד מלהעניש אלא יביא על העם גלות ואובדן משום שסירבו לשוב מדרכיהם הרעות.
ירמיהו, פרק ט״ו, פסוק ו׳
אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֤י עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.