עונש הגלות פיזר את העם לכל עבר, בדומה לחקלאי המעיף תבואה באוויר בכלי פיזור, וכך וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה ממחיש כיצד פסולת העם הועפה ליעדים רבים ולא נותרה במקום אחד. פיזור זה התרחש בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, כלומר בפתחי ערי התבל או בגורנות התבואה. בנוסף לגלות, ה' הביא עליהם חורבן קשה של שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי, הכולל מוות של ילדים ומבוגרים, כאשר השימוש במונח שכול מדגיש כי ה' רואה בעם את בניו. למרות המכות הכבדות, המציאות נותרה עגומה שכן מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ, והעם סירב להפיק לקחים. ייתכן שהחורבן מתאר את גלות עשרת השבטים, והטרגדיה היא ששבט יהודה ראה את אסונם של אחיו ובכל זאת לא עזב את דרכיו הרעות.
ירמיהו, פרק ט״ו, פסוק ז׳
וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֙דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.