נסו לחשוב על מתנה מיוחדת שקיבלתם מאדם אהוב שגר רחוק מכם. המתנה הזו מזכירה לכם אותו בכל פעם שאתם מסתכלים עליה. אבל מה יקרה אם אותו אדם פשוט יעבור לגור איתכם באותו הבית? כנראה שכבר לא תצטרכו להסתכל על החפץ כדי להרגיש קרובים אליו, כי הוא ממש שם איתכם.
כך בדיוק יהיה בעתיד. כשעם ישראל יצליח, יגדל ויהיו בו המון אנשים, כמו שכתוב וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם, יקרה דבר מדהים. האנשים לֹא־יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית־ה'. הם כבר לא יחפשו את ארון הקודש ולא ידברו עליו. למה? לא בגלל שחס וחלילה קרה לו משהו רע, אלא בגלל שכל העם יהיה כל כך קדוש וטוב. ה' ישכון בתוך העם ממש כאילו הם עצמם ארון הקודש, וכל ירושלים תהיה קדושה בדיוק כמוהו. האמונה תהיה בלב של כולם, ולא יהיה צורך בחפצים כדי להרגיש את ה'.
בגלל הקרבה הגדולה הזו, המחשבה על הארון וְלֹא יַעֲלֶה עַל־לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ־בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ. המילה יִפְקֹדוּ פירושה לזכור או לעשות פעולה מעשית. בעבר הרחוק, כשהיו מלחמות, היו מוציאים את הארון לשדה הקרב כדי שיעזור לנצח. אבל בעתיד יהיה שלום אמיתי בעולם ולא תהיה עוד מלחמה. לכן אף אחד לא יחשוב להשתמש בארון למטרה כזו, וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד המעשה הזה של הוצאת הארון לקרב.