ירמיהו, פרק ג׳, פסוק כ״ג

קרה לכם פעם שסמכתם על משהו שיעזור לכם, ובסוף גיליתם שהוא בכלל לא עובד? זה בדיוק מה שקורה כאן לעם ישראל. הם מתוודים ומודים בטעות שלהם. הם אומרים אָכֵן, כלומר באמת, ומבינים שלַשֶּׁקֶר ולחינם הם קיוו לעזרה מדברים שלא יכולים לעזור. בעבר, העם נהג לעבוד עבודה זרה. כשהם אומרים מִגְּבָעוֹת הָמוֹן הָרִים, הם מתכוונים לפסלים שניצבו על הגבעות, ולהמולה של האנשים הרבים שהתאספו על ההרים כדי לעבוד אותם. המילה הָמוֹן מתארת את הכמות הגדולה של הפסלים ושל האנשים הרועשים. העם חשב שהפסלים האלה יצילו אותו, אבל עכשיו הם מבינים שזו הייתה סתם אשליה. מתוך ההבנה הזו, הם מגיעים למסקנה החשובה ביותר: אָכֵן בַּה' אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. העזרה האמיתית מגיעה אך ורק מה'. הוא זה ששומר עלינו ומשגיח עלינו לטובה כשאנחנו הולכים בדרכיו, ולכן העם מחליט שמעכשיו והלאה הוא ילך רק אחריו.