ירמיהו, פרק ג׳, פסוק כ״ד

חשבתם פעם איך זה מרגיש להבין פתאום שטעות שעשינו פגעה במשהו שמאוד התאמצנו בשבילו? עם ישראל מבין עכשיו את הטעויות שלו ומרגיש צער עמוק. הם מודים שהעבודה הזרה שהם עבדו לה, שנקראת כאן וְהַבֹּשֶׁת כי בסופו של דבר היא מביאה רק בושה ואכזבה, פשוט אָכְלָה והרסה את כל יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ, כלומר את כל הרכוש, התבואה והדברים הטובים שההורים והסבים שלהם אספו בעבודה קשה. הם מספרים שזה לא קרה ביום אחד, אלא מִנְּעוּרֵינוּ, כבר מאז שהיו צעירים הם ראו איך החטאים גורמים להם לאבד את הדברים היקרים להם. ההפסד היה כל כך גדול וכואב, שהוא לא פגע רק ברכוש או בחיות שלהם, כמו אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם, אלא העונש העצוב מכל היה שהם איבדו גם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם. העם מבין עכשיו מתוך כאב עד כמה הבחירות הלא נכונות שלהם הרחיקו מהם את הברכה של ה'.