קרה לכם פעם שקראתם ספר, ופתאום העלילה שינתה כיוון לגמרי? עד עכשיו, ירמיהו הנביא דיבר בעיקר על מה שיקרה לעם ישראל ולירושלים. אבל עכשיו, הספר מקבל תפנית ופותח קבוצה חדשה של נבואות. המילים אֲשֶׁר הָיָה מסמנות לנו מעבר לנושא חדש: מעכשיו, ה׳ מעביר דרך ירמיהו מסרים לעמים אחרים.
כשהפסוק אומר שהנבואה היא עַל־הַגּוֹיִם, הוא לא מתכוון לכל העמים בעולם, אלא לקבוצה מסוימת של עמים. למה ה׳ בחר להעביר מסר דווקא לעמים האלה? כי לכולם היה קשר לחורבן ירושלים. חלקם, כמו מצרים, הבטיחו לעזור לבני יהודה ואז נטשו אותם ברגע האמת, ועמים אחרים ממש עזרו להרע לעם ישראל. המסר כאן הוא של צדק: ה׳ לא שוכח את מי שפגע בעם שלו. כמו שעם ישראל קיבל עונש ונאלץ לעזוב את ארצו, כך גם אותם עמים שהרעו לישראל ייענשו על המעשים שלהם, כי ה׳ דואג לעם שלו ושומר עליו. חלק מהנבואות האלה נכתבו עם תאריך מדויק, כדי להוכיח לכולם שירמיהו אמר אותן עוד לפני שהדברים קרו באמת.